פסק-דין בתיק ת"ק 29091-05-12

1.         א.         תביעה זו הוגשה על ידי שני תובעים: מר בניהו מלמד (להלן: "בניהו") ומר אלנתן

מלמד (להלן: "אלנתן") וכאשר פסק הדין התייחס לשני התובעים גם יחד, הם ייקראו להלן: "התובעים").

בראשית כתב התביעה המודפס, נכתב: "בסוף אוגוסט 2011 חתמתי חוזה שכירות עם הנתבע ונתתי לו 12 שיקים עוקבים לשנה מ-1.9.11 עד 1.8.12 עבור שכירת חדר בדירה בת 3 חדרי שינה.." (להלן: "המושכר").

התובעים לא צרפו את חוזה השכירות, משום שלטענתם לא ניתן להם העתק ממנו, אך מעצם הנאמר בראשית כתב התביעה, אין לדעת מי מבין שני התובעים התקשר עם הנתבע.

מחוזה שכירות שצרף הנתבע - מר דוד יפה (להלן: "דוד") לכתב התשובה מיום 30.10.12 עולה, שהמתקשר בחוזה השכירות הוא אלנתן  ואילו בניהו הוא ערב בלבד.

ב.         עוד נאמר בכתב התביעה, שדוד גר בחדר ארונות בדירה והבטיח לעזוב את הדירה מייד מאחר ואלנתן לא רצה לגור בשותפות עם דוד - המשכיר - ותנאי זה הינו הבסיס לקיום החוזה.

ועוד נאמר בכתב התביעה, שהיות והתובע (שוב אין לדעת במי מהשניים מדובר) החל ללמוד באריאל ולא ידע אם ימשיך ללמוד, הבטיח דוד לאפשר לתובע לעזוב את הדירה על ידי הודעה של חודש מראש ולקבל חזרה השיקים, שטרם שולמו.

דוד הבטיח לעזוב את הדירה גם לשני סטודנטים נוספים הגרים בדירה על מנת לעודד אותם להיכנס למושכר, אך דוד לא עזב את הדירה כפי שהתחייב והפך את סלון הדירה לחדר שינה ולמחסן רהיטים וכך הפכה הדירה למראה לא נעים למגורים וכך גם לא אפשר דוד מגורים סבירים במושכר.

ג.          א)         החיים בדירה בשותפות כפויה עם דוד הפכו לסיוט ואלנתן ביקש לעזוב

                        הדירה ביום 1.2.12 ולאור זאת, מסר לדוד הודעה מראש של חודש.

בכתב התשובה טוען בניהו, שדוד מנע מגורים סבירים במושכר עד כי לא ניתנה תמורה לדמי השכירות.

דוד לא רצה להחזיר השיקים לתובע (שאין לדעת מיהו, כאמור) וטען שהשיקים הופקדו בבנק למשמרת והציע שהתובע ישכיר את החדר לדייר חדש.

ב)         התובעים שלחו לדירה 5 סטודנטים שענו למודעה באינטרנט ואף אחד מהם לא רצה את הדירה בשל נוכחותו של דוד ובשל מצב הדירה, כאמור לעיל.

ביום 2.4.12 הביא אלנתן סטודנטית לדירה על מנת להשכיר לה את החדר, אך דוד התעמת איתה ואמר לה שגרים 3 גברים ולכן זה לא מקום עבורה ובכך מנע דוד את השכרת החדר.

ג)          עוד מלין התובע על כך, שדוד נכנס לחדר הריק של התובע ללא רשות וצבע את החדר ולכלך את הרצפה בצבע לבן ומצב זה הפך את החדר לבלתי אפשרי לגור בו או להשכיר אותו.

ביום 15.11.11 שילם התובע 400 ש"ח עבור הוצאות הדירה לחודשים 9- 10 שנת 2011 והתברר שהחשבונות הם מהתקופה שלפני תחילת השכירות ודוד גם לא נתן קבלות על תשלומים אלה ולא נתן פירוט חשבונות.

ד.         בשל כל האמור לעיל, מבקשים התובעים לחייב את דוד להחזיר להם השיקים עבור חודשים 6, 7, 8 של שנת 2011, פיצוי על עוגמת נפש, החזר הוצאות חשמל, מים, גז בסך 400 ש"ח - תשלום שלא חל על התובעים וכן להחזיר להם דמי שכירות ששילמו מיום פינוי המושכר עבור חודשים 2, 3, 4 ,5 שנת 2012 ובסך הכל 4,800 ש"ח.

2.         דוד הגיש כתב הגנה וגם תביעה שכנגד ולאחר מכן, הגיש תגובה נוספת כתשובה לתביעתם של התובעים (להלן:"התוספת").  מאחר והוגשה תביעה וגם תביעה שכנגד ועל מנת להקל עם הקורא הנכבד, ייקראו כל אחד מהצדדים בשמם הפרטי.

דוד מבקש לדחות את תביעת התובעים, שכן התובעים הפרו את חוזה השכירות -דבר אשר גרם לדוד הוצאות ועוגמת נפש וביקש לחייב את בניהו לשלם סכומי השכירות וההוצאות השוטפות שלא שילמו עד סוף אוגוסט 2012 וכן להטיל עליהם קנס למדינה על זלזולם במערכת בתי המשפט וכמו כן, מעלה דוד בכתבי הטענות שהגיש את טענותיו העיקריות הבאות: